גן מירי

לקוף יש בעיה /ג'וליה דונלדסון ואקסל שפלר

הסיפור מספר על קופיף קטן שיושב ובוכה, ניגש אליו הפרפר ומתעניין מדוע הוא בוכה ?. הקופיף מסביר שהוא בוכה מפני שהוא איבד את אמא שלו. הפרפר מציע את עזרתו.

בכדי שהפרפר יוכל לעזור לקופיץ למצוא את אימו הוא צריך לדעת איך היא נראית, וכאן אנו נתקלים בשורה של טעויות במציאת אימו של הקופיף וכל זאת בגלל שהקופיף לא תיאר במדויק איך אמו נראית.

הפרפר צדק וגם טעה. הקופיף תיאר חלקית את אמא שלו. הפרפר הבין רק חלק מן האמת, וכי זו מחייבת ראייה רחבה יותר.

ילדים נוטים לראות את העולם כאילו אין בו אלא נסיונם המוגבל. אבל אם נבקש "לתקן" את השקפתם המוטעית ונדגיש כמובן אותו חלק בנסיון האנושי שצברנו, נחזור על טעותו של הקופיף.

"הבית מעיד על יושבו והבגד על לובשו", הפרפר מוזמן להבין כיצד חושב, מתנהג ומרגיש משהו אחר.

לא להאמין כמה אי הבנות היו נחסכות אם מידע היה ניתן באופן חד משבעי וברור.

בסופו של דבר כשהפרפר אסף את כל המידע הנחוץ הוא הצליח למצוא את אמו של הקופיף.

בסיפור יש הרבה חזרות מן פזמון חוזר, הילדים הזדהו עם הקופיף הקטן.

יש בסיפור המון הומור למרות שהסיפור עצמו הינו סיפור עצוב על קופיף שאיבד את אמא שלו.

הנושאים שעולים על הפרק בזמן קריאת הסיפור הם:

הפחד מפני הליכה לאיבוד

חרדת נטישה

עזרה לזולת

עזרה לחבר בשעת משבר

הסבר את עצמך בבהירות בכדי שיבינו אותך ויוכלו לעזור לך

לדעת לתאר, מראה, תכונות, גודל ועוד.

פעילויות:

הקראנו את הסיפור מספר פעמים בהזדמנויות שונות

בספר זה התמונות חשובות לילד בדיוק כמו הטקסט לכן האיורים מרהיבים.

עוררנו שיחה בעקבות הסיפור

מדוע הקופיף בכה?

ממה הוא פחד?

מדוע הפרפר לא הצליח למצוא את אמו של הקופיף?

מה אתם לומדים מן הסיפור?

מה אתם חושבים הפרפר הרגיש? וכו'.

לאחר השיחה הילדים בחרו בתפקידים והמחיזו את הסיפור כל אחד את תפקידו.

מאחר וישנם הרבה תפקידים ללא מלל כמו למשל ל: פיל, נחש, עכביש ועוד

הוספנו לכל חיה שיר שמיצג אותה כך שהילד יוכל להראות את התכונות של אותה חיה. ולהוסיף לסיפור מוזיקה וקצב.

לאחר שהשחקנים היו מוכנים הם הופיעו בפני שאר ילדי הגן.